פגשתי את נתי בשביל לקבל קצת מידע על המשבר הכלכלי הקרוב. הוא לא מבטיח משבר כלכלי, כי אי אפשר להבטיח דברים מהעתיד, אבל הוא מסביר איך הסבירות למשבר עלתה והסבירות למשבר חמור עלתה הרבה.

 

נתי מציע כמה דרכים רציונליות ומפתיעות להתמודד עם מצב של ירידה משמעותית בהכנסה, ואומר שהחלק הכי חשוב הוא להתכונן אליהן עכשיו. כי החלק הכי חשוב בעסקים וכלכלה זה לשמור על מצב הרוח. ואם מתכוננים לנורא מכל – הוא מפסיק להיות כלכך נורא, והופך לשדה של אפשרויות.

הקבוצה של נינג'ה פיננסית

אתגר הפנסיה

בואו לקבוצה של דיבור עצמאי בפייסבוק, איפה שהעצמאים מדברים על החיים

ברוכים הבאים ל"דיבור עצמאי", פודקאסט לעיצוב ועסקים. אני מיכאל שוורץ והיום אני נרגש עד עמקי נשמתי, אפילו יש לי צמרמורות כי היום אני מארח את נתן אהרונוביץ', לא פחות.

מיכאל: ברוך הבא!

נתי: מיכאל, המון תודה שהזמנת אותי. אני גם מתרגש כי ניסינו לעשות את זה לפני שנה ולא כ"כ הצלחנו. ועכשיו סוף סוף אנחנו מצליחים ואני מאוד מאוד שמח מזה. אני כן עקבתי אחרי הקריירה שלך והפודקאסט שלך בצורה חפוזה וקלילה כי לא היה לי יותר מדי זמן. 

מיכאל: איזה כיף. 

נתי: כן, אני מאוד התרשמתי ממך וכיף לי שאנחנו עושים את זה.

מיכאל: מגניב. אז בוא נעשה פתיח. 

נתי: יאללה סבבה. 

< ♬מוזיקה <♬

מיכאל: אז הכל התחיל מרעיון אחר, סביב הראיון שלך בפודקאסט של אסף טרפיקנט. שמעתי אותך נותן שם נבואות איוב על המשבר שמחכה לנו. חשבתי שנדבר על דרכים להתכונן למעצבים ועצמאיים ואתה הצעת בכלל שנדבר עליי כמקרה בוחן של איך אפשר להתכונן למשבר שיקרה וגם באופן כללי איזושהי גישה של איך לחיות. אז גם זה יקרה בפרק, אבל בתור התחלה בוא נציג את עצמך. תיתן לנו קצת קונטקסט עליך. מאיפה אתה בכלל יודע לדבר על כסף? 

נתי: לי קוראים נתי אהרונוביץ' כאמור. אני בן 40, יש לי שני ילדים קטנים, אני נשוי. אנחנו גרים בצפון ת"א. יש לי מעל 20 שנות ניסיון בשוק ההון כי העבודה הראשונה שלי בשוק ההון הייתה בגיל 16. אני התעניינתי בכסף מאוד, מאוד בתור ילד, זה כל מה שעניין אותי. בגיל 26 עזבתי את שוק ההון והתחלתי לעבוד במחלקות כספים. כבר היו לי שני תארים בכלכלה. הייתי סמנכ"ל כספים, הייתי חשב, הייתי כל מיני תפקידים בתחומי מחלקות כספים. בגלל שהתחלתי להתעניין בכסף מגיל מאוד צעיר ולעבוד בזה, אני הייתי הבן אדם שכולם פנו אליו עם שאלות. כל החברים כלומר והמשפחה. 

בגלל שזה עניין אותי למרות שלא התעסקתי בעבודה עם הדברים האלה, בכל זאת עניין אותי השאלות של אנשים וחפרתי בכל דבר שהם נתנו לי ולמדתי ככה המון דברים. בעצם הייתי חלק מהחיים הכלכליים של עשרות של אנשים שהיו חברים שלי או עדיין חברים שלי וראיתי לאורך המון שנים, 20 שנה, איך זה משפיע על החיים שלהם ההחלטות שהם מקבלים מבחינה כספית. 

בנוסף, היה לי טיפה זמן פנוי בסוף 2018 בפעילות של החברה והגשמתי לעצמי פנטזיית ילדות כזאת ופתחתי את הקבוצה שקוראים לה "נינג'ה פיננסית" והיא קבוצה מאוד כיפית. רציתי ללמד אנשים על כסף בצורה הפשוטה ביותר. אז הקבוצה באמת הפכה להיות מאוד גדולה, הכי גדולה בישראל ל – personal finance. זו הייתה הצלחה מאוד גדולה והחל מדצמבר האחרון, שנה אחרי שפתחתי את הקבוצה, אז השלמתי מהלך של לשים מנכ"ל על החברה שלי וככה יכולתי אני להתפנות למשרה מלאה בקבוצה. 

מיכאל: אשכרה.

נתי: כן. זה היה ממש כיף ואתגר גדול וגם ניסוי מאוד מעניין שנראה שהוא מצליח לפני הקורונה. היום לא נראה שהוא מצליח. אני אומר שהוא נראה שהוא מצליח כי שיש להרבה אנשים בעיה עם פנסיה. בורות מאוד גדולה בקשר לפנסיה. אז הקמנו עסק, הקמתי עסק ביחד עם שותף שאמור לתת מענה לצורך הזה והוא באמת נתן קפיצה מאוד יפה מאז דצמבר שנכנסתי פול טיים לזה ובאמת נראה שהוא מצליח במרץ ואז נהייתה קורונה אז הוא כבר לא מצליח. 

מיכאל: שזה יום שלם שבו מדברים על כל הפנסיה, כל ההשלכות של זה?

נתי: לא על זה באתי לדבר, בוא נגיד את זה ככה. אני מאוד גאה במוצר הזה, אבל הוא פשוט לא מעניין אותי כרגע כי קורונה. 

מיכאל: כי אין מה לעשות איתו.

נתי: כי אין מה לעשות איתו. גם לא בא לי לעבוד טו בי הונסט שזה אחד הדברים שאני אספר היום. בגלל המשבר הכלכלי באמת לא בא לי, לא בא לי לעבוד. אחד הדברים ששמתי לב בקבוצה ועל זה בעצם באתי לדבר איתך היום, שהבנתי שרוב האנשים בטוחים, לא מודעים בכלל שיש איום של משבר כלכלי בפתח. לא מודעים בכלל. בפועל, רוב המומחים ורוב האינסיידרס מה שנקרא, האנשים שמקבלים החלטות, שמזיזים דברים, לכולם ברור לחלוטין שיש סכנה גדולה למיתון. 

עכשיו למה אומרים סכנה? 

אם מישהו אומר לך משהו בסגנון של "יקרה ככה וככה", סימן שהוא או מנסה למכור לך משהו או כתב כלכלי. אנשים שהם באמת מהתחום אף פעם לא אומרים יקרה ככה וככה כי אי אפשר לדעת מה יקרה, אי אפשר לדעת. יכול להיות שמחר תהיה מלחמה וזה יזניק את המשק. לא יודע, אין לי מושג. אבל אני יכול להגיד לך שתמיד יש הסתברות למיתון ועכשיו ההסתברות הזאת עלתה דרמתית וההסתברות למיתון קשה שבד"כ לא קיימת כמעט עלתה דרמתית מאוד. ז"א, אם יהיה מיתון הוא יהיה מיתון מאוד קשה. 

עכשיו, קודם כל, בוא נבין למה בכלל יהיה מיתון?

כי רוב האנשים שהם עצמאיים קטנים פשוט היה להם חודשיים שבהם הם לא הרוויחו כסף וזה בסדר כי הם יכולים להיכנס למינוס, רובם, כן? הם יכולים, אולי הם הרוויחו קצת וגם ההוצאות שלהם ירדו אז זה בסדר. אולי הם לקחו הלוואה קטנה, אולי עזרה מההורים, עזרה מהילדים, עזרה מהזה. 

מיכאל: חסכונות.

נתי: חסכונות. אז בעצם היחידים שעצמאיים קטנים ונדפקו מהמשבר הזה זה אנשים שהם בלי חסכונות, בלי גב כלכלי ובלי אפשרות לקחת הלוואה. זה מעט מאוד אנשים. 

אבל מה קורה בעסקים יותר גדולים? 

אחת הבעיות בעסקים גדולים זה שהרווחיות, מה זה רווחיות? זה כמה אחוז מהכסף שאתה גובה מהלקוח נשאר לך בכיס. הרווחיות בד"כ היא מאוד, מאוד נמוכה. נגיד בעסק גדול, 10% רווחיות או 5% רווחיות זה לגמרי סביר. נגיד כל פעם שהסופרים הגדולים, שופרסל וכאלה, וולמארט, מפרסמים את הדוחות שלהם, הרבה פעמים אנשים בהלם. איך יכול להיות שהם מרוויחים רק 3%? רק 7%? דברים כאלה. כי אנחנו רגילים לחשוב בראש של שכירים ושכירים לא חושבים על כסף. אנחנו רגילים לחשוב בראש של עצמאיים קטנים ועצמאיים קטנים לא בדיוק מבינים איך כסף זז בעולם. 

מיכאל: כן, 3% בסקייל, 

נתי: בדיוק. 3% בסקייל, אתה מבין? וגם יש שם משכורת למנכ"ל של 100 מיליון דולר לשנה וזה סבבה ומגיע לו, אבל עדיין נשאר לך 3%. אז מה קורה בעסק כזה? מן הסתם בסופרמרקטים אין בעיה. 

אבל בוא נחשוב על מפעל. את השכירות על המפעל הוא ממשיך לשלם. אם הוא גם ישלם על העובדים בכלל אין לו סיכוי לצאת מזה. אז בוא נגיד, ברור שאת העובדים הוא כבר פיטר. ואז עדיין הוא נגיד מוציא חצי ממה שהוא מוציא בחודש רגיל. אז נזכור שהוא עושה 10% רווח ועל חודשיים שהוא סגור, אחרי שהוא פיטר את כל העובדים, הוא עדיין מוציא חצי ממה שהוא רגיל להוציא. אז נגיד 100% מהכנסה של חודש רגיל, 50% הוצאות כפול 2 זה 100%. הוא מרוויח 10%. 

מיכאל: בוא נדבר במספרים, נראה לי יהיה יותר קל להבין את זה. נגיד מיליון שקל.

נתי: צודק. אז נגיד שהוא מרוויח מיליון שקל לחודש. עסק יפה לכל הדעות. כל אחד מאיתנו היה רוצה עסק שמרוויח מיליון שקל לחודש. אהממה, זה עסק שגם מוציא 9 מיליון שקל לחודש ומקבל מהלקוחות שלו 10 מיליון שקל לחודש. הגיוני? 

מיכאל: כן. 

נתי: יפה. עכשיו בגלל הקורונה הוא המשיך להוציא, הוא פיטר את כל העובדים או כל מי שהוא היה יכול. הוא המשיך להוציא, 

מיכאל: הביא אותם לחל"ת.

נתי: זה בישראל, עזוב, ישראל מדינה קטנה. אי אפשר לדעת מה קורה בעולם. אז 5 מיליון שקל לחודש הוא המשיך להוציא כל חודש. זה לא משנה אם הוא הוציא אותם פיזית שהכסף יצא לו מהחשבון או שגדל לו חוב, זה לא משנה. יש לו לשלם שכירות על הקרקע והחברה שהיא בעלי הקרקע לא מתכוונת לוותר על החוב הזה. אולי היא תתפשר איתו בעתיד, אבל ברור שהיא לא תוותר עליו סתם ככה. אז חודשיים הוא כבר הוציא 5 מיליון שקל כל חודש. ועכשיו ב-1.5, 1.6, וונאבר, כשיחזירו את העובדים שלו, הוא בבור של 10 מיליון שקל כאשר הוא רגיל כשהכל טוב הוא רגיל להרוויח מיליון שקל לחודש. כשהכל טוב. 

עכשיו, אתה בעלי המפעל הזה, אתה מנהל המפעל. אתה יודע שאם הכלכלה אם הכל טוב, אתה עכשיו תצטרך לעבוד שנה לירוק דם כדי להחזיר את ההפסדים של החודשיים המזורגגים האלה. זה אם הכל הולך טוב. אבל מי אמר שהכל ימשיך ללכת טוב? כי אתה הרי פיטרת את כל העובדים. אולי אתה תשכור חזרה רק 70% מהעובדים? אנחנו לא יודעים. 

בוא נעשה רגע פאוזה על המחשבה הזאת ונסתכל על זה רגע מכיוון אחר. עכשיו אני ספציפית מדבר לאנשים שחיים את האקלים של ת"א. בת"א יש מלא מסעדות, מלא. אני לא יודע כמה מכם יודעים את זה, אבל מסעדות בישראל זה עסק שיש אחד שמרוויח, מאה שמתנדנדים. מאה שמתנדנדים על כל אחד שמרוויח. אז קחו את החשבון שעשיתי על המפעל ותבינו שכל המסעדות שהתנדנדו הולכות לסגור. מלא, מלא פשיטות רגל. מלא. 

עכשיו, אם הם יעשו את זה, עזבו רגע את בעלי העסק שהם מסכנים וזה לא פייר ואין מה לעשות. היו הרבה מלצרים, נכון? 

מיכאל: שוטפי כלים, מארחת.

נתי: בדיוק. כל האנשים האלה שהם המרקם של ת"א נהיים מובטלים. אז מה קורה? למשל בר שהוא עסק הרבה פחות מתנדנד מאשר מסעדה, פתאום איבד, סתם אני ממציא, 10% מהלקוחות שלו כי לא בא להם לצאת לשתות אלכוהול בהרבה כסף בערב אם הם איבדו את העבודה שלהם ולא נראה להם שתהיה להם עבודה בקרוב. אז מתוך הברים, אלו שהכי מתנדנדים לא מסוגלים לעמוד באובדן של 10% מההכנסה שלהם. תזכרו שפעם הם רק הרוויחו אולי 10% מהמחזור. אז פתאום אתה מוריד להם 10% מההכנסה, הם עברו ל-0, הם פושטים רגל. 

וככה הקרוסלה הזאת, זה נקרא סחרור, זאת המילה שחיפשתי. זה נקרא סחרור. למה? כי כל עסק שנופל מגדיל את המשקל על העסק הבא שהוא העסק הגרוע ביותר מכולם. ואז גם הוא נופל ועכשיו יש שני עסקים שנפלו שהם מפילים את המשקל על העסק הבא בתור וכן הלאה. זה כמו אפקט דומינו כזה. 

מיכאל: אבל זה לא מפיל את המשקל על המסעדה הבאה, זה מפיל את המשקל על הספקים שלהם.

נתי: נכון.

מיכאל: ז"א, המסעדות הכי גרועות שנסגרות גם מכניסות את העובדים שלהם למעגל האבטלה וגם מכניסות פחות כסף לספקים שלהן ואז הספקים הכי חלשים גם הם נופלים,

נתי: בול.

מיכאל: ולאט, לאט נוצרת מסה קריטית של מספיק עסקים שנפגעו ונסגרו ופשטו רגל, שפתאום יש אבטלה הרבה יותר גדולה, פתאום יש חוסר אמון במערכת, פתאום כל האנשים מתחילים להיות בסטרס. 

נתי: זה מדויק מה שאמרת. למזלנו, אין שם יותר מדי אפקטים של מסה קריטית וזה הכל עובד די בצורה רציפה. ז"א, כל אחוז נוסף של מובטלים מפיל עוד ככה וככה אחוזים שעושים עוד ככה וככה אחוזי אבטלה וכן הלאה. 

אז אני מחזיר אותך לסיפור המקורי של בעל המפעל. כשהכל טוב הוא צריך לעבוד עכשיו שנה כדי להחזיר את העסק. אבל למה שהכל יהיה טוב? אז הוא לא יחזיר את כל העובדים. וזה התהליך שבעצם גורם למיתון. 

אבל בואו נעשה רגע משחק אחר כי בזבזנו על זה מספיק זמן ויש משהו שאני אישית לא אוהב וזה הרבה, הרבה הסברים תיאורטיים. למה? כי אני יכול לטעות בהסבר תיאורטי ואני, מעניין אותי לא להיות צודק או להיות טועה, מעניין אותי כמה כסף יש לי בכיס. 

מיכאל: כן.

נתי: אז בוא נגיד דבר כזה, זה משפט של חבר שלי שהוא גאון ואני לומד ממנו המון והוא אמר את המשפט החכם הבא: "אם אפילו הקורונה לא תעשה מיתון, למה שאי פעם יהיה יותר מיתון ממשהו? ממשהו? למה שבכלל יהיו מיתונים יותר? אם הממשלה יכולה להציל אותנו ממשבר הקורונה, למה שאי פעם יהיה מיתון? כל פעם שתהיה איזושהי חולשה בכלכלה, אז האמריקאים כבר קונים אג"ח קונצרני.

מיכאל: זה סינית.

נתי: סינית? האמריקאים הכניסו איזה שני טריליארדיון דולר לשוק כדי להמריץ את הכלכלה. בישראל אתם שומעים את ביבי מדבר כל ערב, "הם הולכים להכניס ערמות של כסף לכלכלה". 

אם הממשלה יכולה להציל אותנו מהמיתון, זהו זה, אין יותר מיתונים, אין. אז בואו נהיה אנשי עסקים חכמים ונגיד ככה, כל דבר שהממשלה מנסה לעשות זאת ההגדרה של המילה "מנסה". מנסה אומר שאו שהיא תצליח או שלא. אז אם ביום נורמלי, נגיד באוקטובר 2019 אף אחד לא דיבר על זה שהממשלה מנסה למנוע מיתון, אז נגיד שהסיכוי למיתון הוא כלום. והיום בחודש מאי 2020 כשהממשלה לא מפסיקה לדבר על כמה היא מנסה למנוע מיתון, בוא ניקח שיש סיכוי שהיא תיכשל. 

ואז מה זה אומר מבחינתנו אם היא נכשלת? וזה הטריק הגדול שרוב האנשים לא מבינים ועל זה באתי לדבר איתך. מה זה אומר מבחינתנו שיש מיתון? מה זה אומר מבחינת מיכאל שוורץ שיש מיתון? והאמת היא שהמשמעות תלויה מאוד במה תעשה היום. ולמה?

מיכאל: אמייזינג.

נתי: תודה. קודם כל, מילה קטנה על כסף. כסף פועל בצורה לא אינטואיטיבית. למשל, דוגמא הכי פשוטה, כולם שמעו על ריבית דריבית. מי שלא מכיר שיגגל. צמיחה אקספוננציאלית, פייסבוק אכלו לנו את הראש על זה כל החודשיים האחרונים. 

מיכאל: עם הקורונה, שיעור צמיחה אקספוננציאלי בכמות של הדבקות.

נתי: אז תעשו גוגל, תלמדו על זה, תגלו שכשאתם משקיעים כסף להרבה שנים, אתם לא יודעים לנחש בצורה אינטואיטיבית, זה לא כמו כפל או חיבור שבצורה אינטואיטיבית אנחנו מבינים את זה, המספרים תמיד מפתיעים את כולם. מי שנכנס לחובות נופל מאוד, מאוד מהר, הוא לא מבין למה. מי שמתחיל להשקיע את הכסף שלו, ממריא מאוד, מאוד מהר, הוא לא מבין למה. כי זה לא אינטואיטיבי. 

אותו דבר בהתכוננות למשבר. זה לא אינטואיטיבי. ההתחלה היא מאוד מאוד חשובה. אני אתן עכשיו דוגמא קטנה, קטנה ואז נעבור למיכאל כדי שתבין מה בעצם אנחנו רוצים לעשות איתך, מה זה התכוננות למשבר? 

מאוד פשוט. ניקח זוג, בשביל המשחק נעשה שהם שכירים כדי שיהיה קל. מרוויחים ביחד 20 נטו ומגדלים את המשפחה שלהם ב-20 נטו. זה המשפחה, מעמד ביניים קלאסי. ושניהם עובדים. עכשיו, אם הם לא מתכוננים למיתון, מה הכי סביר שיקרה?

קודם כל, נקווה שלא יהיה מיתון, אבל בוא נגיד שיהיה. אז מה הכי סביר שיקרה? אחד מהם יכול לאבד את העבודה שלו או ששניהם יכולים לקחת פייקאט רציני ולרדת ב-30%. אז בוא נגיד שהם ירדו לבין 10 ל-15 בהכנסה, זה הכי סביר. 

אז אם הם מתכוננים מהיום ומבינים שזה יכול לקרות ומכינים תוכנית מגירה, למשל רעיון של טרפיקנט שהייתי אצלו בפודקאסט הקודם בנושא. אז למשל, מתארגנים על זה שאם הם לא יכולים להחזיק את תשלומי המשכנתא, הם עוברים להורים לכמה חודשים. כמובן, לא מתאים לכולם, כמובן, לא לכולם תהיה את הבעיה הזאת, אבל זו דוגמא. 

עכשיו, מה יקרה אם הם עשו את התוכנית הזאת, הכינו אותה במגירה ואז הודיעו לבעל שהוא מפוטר? אז בום! ההכנסה שלהם ירדה ל-10 במקום 20, יש להם תוכנית מגירה, הם מתחילים לאכול חסכונות בקצב מאוד, מאוד קטן כי הם הכינו כבר את תוכנית המגירה מיד כשהודיעו לו שהוא עוד חודש מפוטר. יש הודעה מוקדמת ומיד כשהודיעו לו אותה, הם חיפשו מישהו שישכור את הדירה שלהם מהם. הם כבר דיברו אחד עם השני ועם ההורים על מעבר חזרה להורים וארזו את הילדים והכינו אותם וככה ביום שהמשכורת מפסיקה להיכנס כבר יש להם שוכרים לדירה. ירד להם 5000 שקל מההוצאות, הוא כבר מוצא איזושהי עבודה אחרת, אולי חלקית, אולי בשכר יותר נמוך, לא יודע מה. ובגדול, אם בכלל הם נגעו בחסכונות זה לא הרבה וכמו שכל עצמאי יודע ואתה עצמאי, אתה יודע כמה זה חשוב, המצב רוח אולי באסה אבל לא חרבנה. 

בוא נראה אותה משפחה, מה יקרה לה אם הם לא יתכוננו. מה שאני אומר לכם לצערי זה מה שבד"כ קורה, בייחוד במיתונים, מפטרים את הבעל, הוא לא מבין למה פיטרו אותו, הוא כועס, הוא בטוח שהוא יקבל עכשיו המון דמי אבטלה. הוא מגיע שבועיים אחרי שפיטרו אותו, שבועיים אחרי שכבר לא נכנסת משכורת, הוא מתחיל לחתום בלשכת התעסוקה ובמקביל מחפש עבודה. חודשיים אחרי זה הוא מגלה שדמי האבטלה שהוא קיבל בפועל נמוכים הרבה, הרבה יותר מהמשכורת האחרונה שלו וגם שהם כל פעם מוצאים איזושהי סיבה אחרת להוריד משהו. קודם הוא הרוויח 10, אז עכשיו הוא מקבל 6. הוא ממשיך לחפש עבודה כל הזמן. כל חודש הבור ממשיך לגדול ב-5000 שקל. אחרי חצי שנה כשהם מתאפסים על עצמם, הם כבר או גמרו את החסכונות שלהם או התחילו להיכנס לחובות. וזה בדיוק הכמה עשרות אלפי שקלים האלה שהם היו צריכים כדי למתוח אותם על כל תקופת המשבר. 

אז המפתח להתמודדות נכונה עם משבר הוא לנהל את מצב הרוח. כמובן, לנהל גם את מצב הכיס. עכשיו, גמישות מחשבתית שווה המון. צריך להבין, החיים שלנו נראים בצורה מסוימת כי ככה בנינו אותם. כשהתנאים משתנים, אם אנחנו ננסה להיצמד לחיים הקודמים שלנו, עלול להיגמר ברע מאוד. אבל אם במקום זה נהיה גמישים ונחשוב על כל אפשרות שנסגרת, איזו אפשרות נפתחת. 

סתם למשל, סיפרתי לך אתמול בטלפון כשעשינו התכוננות לפודקאסט הזה, אז סיפרתי לך שאני לעצמי עשיתי את התוכנית הזאת ואמרתי אם אני לא עובד יותר, אז אני גם לא צריך לשלם על מטפלת לילדים, אני אהיה המטפלת של הילדים. אז נכון, לא תהיה לי הכנסה כמו שאני רגיל, אבל מצד שני יהיה לי מאוד כיף עם הילדים. תן לי עכשיו שנה להיות עם הילדים כמה שעות כל יום, אני בעננים. 

מיכאל: וגם אתה חוסך סכום משמעותי. 

נתי: בדיוק. כל עוד שאתה מסוגל להיכנס לתוך החסכונות שלך, זה לחלוטין בסדר לא לחסוך בזמן מיתון. זה לחלוטין בסדר לא להשתדרג בזמן מיתון. זה אחלה אם אתם מצליחים, אבל זה גם בסדר אם לא. מה שבאסה זה כשמתחילים לחפור בחסכונות בזמן מיתון. זה ממש באסה. כי אז נוסף אלמנט של לחץ. כי אם יש לי חסכונות של 100,000 שקל ואני שורף 10,000 שקל בחודש, אז אני מתחיל להיכנס ללחץ שמה אם המיתון לא ייגמר תוך 10 חודשים. 

אז מה שאני רוצה שנעשה עכשיו, בוא נדבר עליך, על משק הבית שלך ונבין איך אתה יכול לשרוד את המיתון הזה כי בוא נגיד את זה על אמת, אתה עסק בצמיחה. יכול להיות שאתה תמשיך לצמוח למרות המיתון, אבל אף אחד אף פעם לא התלונן על זה שהוא קיבל כסף. 

מיכאל: נכון.

נתי: אם תצליח, הלוואי אמן, אני מאחל לך. אבל בוא נדאג שגם לא תהיה לחוץ אם זה לא יקרה, אם העסק שלך יתחיל ללכת אחורה. אז בוא תספר לי בשתי מילים על העסק שלך. מי הלקוחות? 

מיכאל: העסק שלי הוא של עיצוב גרפי. אני מעצב ובונה אתרים. לאחרונה התחלתי לעסוק שיתוף פעולה עם כל מיני מעצבים שיותר מתמחים במיתוג. אז זה מיתוג, אפיון, עיצוב אתר וגם הפיתוח שלו. הלקוחות שלי הם כל מיני, אבל בעיקר חברות, סטרטאפים שגייסו סבב קטן בד"כ והם עכשיו צריכים לשנות את האתר משיפנה למשקיעים שיפנה ללקוחות. זו הגדרה לא 100%.

נתי: זו הגדרה פגז. 

מיכאל: אז מאוד מלחיץ אותי עכשיו בתקופה הזאת שפתאום אם עכשיו מתחיל מיתון ויהיה לחץ ומצב רוח שלילי, אז משקיעים יפסיקו להשקיע. 

נתי: זה כבר קרה. 

מיכאל: זהו. ואז הלקוחות שלי שחיים, משלמים לי עם הכסף שהם קבלו מהמשקיעים שלהם, אתה מבין?

נתי: אני מבין לחלוטין. אתה נמצא בפוזיציה מצד אחד בעייתית כי המשקיעים התייבשו כנראה ומצד שני, אתה נמצא בפוזיציה טובה כי משקיעי סטרטאפים מסורתית הם הראשונים שחוזרים ממיתון. אז אפילו יכול להיות שיהיה ייבוש של שלושה חודשים ופתאום זה יחזור. בניגוד למשק שסתם, יכול לקחת לו גם שנתיים. אז יכול להיות שאתה נפלת טוב דווקא. 

אז דבר ראשון, בוא נקרא לזה אסטרטגיה 101. אתה צריך להתחיל לפנות ליותר סוגי לקוחות. למשל, לקוחות שרצו לגייס הורידו את זה מהשולחן ועשו פיבוט להתחיל למכור ללקוחות. דברים כאלה. חוץ מזה כמובן, אפס אשראי ללקוחות, אפס. אתה לא יודע עם מי אתה מדבר, אתה לא יודע כמה כסף יש להם בבנק. אין שום אפשרות שהם לא ישלמו לך ברמת המצידי שעה. אפס אשראי ללקוחות. אנחנו בתקופת מיתון, אתה לא יודע מי יעלם, מי לא. אתה לא יכול להתחיל למכור עבודות ב-5000 דולר כשאתה לא יודע אם תקבל את הכסף. הזמן שלך יקר. משנה זהירות עם מתן אשראי. ואתה יודע, תעשה את המיטב שאתה יכול, תראה למי עדיין יש כסף לשלם ותראה איך אתה נותן לו פתרון טוב. זה בעסק.

עכשיו בוא תגיד לי, מבחינת המשק בית שלך, כמה כסף מינימום אתה צריך להביא הביתה כדי לא לפגוע ברמת חיים הנוכחית שלכם?

מיכאל: אני חושב שאנחנו חיים באזור ה-15, אולי 20 בכלל.

נתי: כמה אתה צריך להביא מזה?

מיכאל: העניין הוא שהכסף מהעסק שלי מגיע לחשבון המשותף שלנו והמשכורת של אשתי מגיעה לחשבון נפרד. מתוך החשבון הזה יוצא השכר דירה וכל השאר נשאר בחיסכון. אז איך עונים על השאלה הזאת בעצם? 

נתי: תראה,

מיכאל: החסכונות שלנו 5000 שקל. 

נתי: ההפרדה לחשבונות, אתה מבין שזה משהו וירטואלי, זה לא אמיתי. הרי הכל זה כסף של שניכם. אז בוא תעשה איחוד של הכל ותחשוב. כמה כסף אתם צריכים להוציא סך הכל לחודש וכמה כסף אתם מכניסים סך הכל לחודש. אתה לא חייב להגיד כלום, פשוט יכול לחשוב על המספרים האלה. אתה יכול לחשוב סתם אני נותן דוגמא. אתה יכול לחשוב אנחנו מוציאים בערך 20 ואשתי מכניסה בערך 10 ולכן אני צריך להביא בערך 10. 

מיכאל: אה אוקי, אז אנחנו מוציאים בין 15 ל-20, אשתי מכניסה 5 וכל השאר ממני. 

נתי: אוקי. אז זה אומר בין 10 ל-15 אתה. 

מיכאל: כן. 

נתי: עכשיו, הדבר היפה זה שאם אתה מכניס 10-15 אלף שקל, אין מיסים. הנה מה אני הייתי עושה. דבר ראשון הייתי עם האצבע על הדופק. למה? כי זה כמו הבחור שנתנו קודם בדוגמא שזה זוג של שכירים. מה שחשוב זה לדעת מתי פיטרו אותך, זה מה שחשוב. אז אתה צריך להכין תוכנית למה יקרה אם אתה לא תצליח להכניס 10-15 אלא 5 ולזה תכין תוכנית. אז מה יכולה להיות התוכנית הזאת? נגיד יש לכם ילדים?

מיכאל: לא. 

נתי: אוקי, זה כבר יתרון גדול בגמישות הכלכלית שלכם. נגיד, איפה אתם גרים?

מיכאל: ברמת גן.

נתי: בשכירות? 

מיכאל: כן. 

נתי: אוקי. אז יש לכם אפשרות לצאת מהחוזה? יש לכם סעיף כזה?

מיכאל: אני מניח שכן. 

נתי: לא, השאלה אם יש לכם סעיף שאומר, כל עוד יש שוכרים אחרים, אתם יכולים ללכת תוך שלושה חודשים, דברים כאלה. 

מיכאל: כן. יש את זה בגלל שיש פה תמ"א.

נתי: אז הנה למשל, זה כבר יתרון, אתה מבין? אז למשל, מה שאנשים עושים, הם בונים לעצמם חיים אלטרנטיביים שהמפתח לחיים האלה זה שהם יהיו לא פחות טובים. כמו שאני אמרתי, במקום לעבוד קשה במשרד, אני אהיה עם הילדים. זה חיים לא פחות טובים בשבילי.

אז למשל תחשוב, אם היא 5 ואתה 5 אתם ביחד 10. איזה חיים אתם יכולים לעשות ב-10 שהם לא פחות טובים? אבל על פניו זה נשמע ממש הזוי, כאילו נתי, איך יכול להיות שאני אוריד את ההוצאות של  מ-20 ל-10 והחיים שלי לא פחות טובים? ברור שאם יתר התנאים נשארים קבועים, אז אי אפשר לעשות את מה שאמרתי. אם אתה 9 שעות ביום יושב ומקליד פודקאסטים, מדריכים, בונה אתרים, עובד, משווק, מוכר, נותן תמיכה ועוזר, אז ברור שאם אני אוריד לך ב-50% את ההוצאות מ-20 ל-10, ברור שהחיים שלך יהפכו להיות חרבנה.

מיכאל: כן מתסכל. 

נתי: אבל כל הרעיון זה שאם אתה לא מרוויח, אתה גם לא עובד וזאת נקודת המפתח שאנשים מפספסים. תמחק את הלוח, תתחיל מהתחלה לתכנן את החיים שלך. מה יקרה אם אני מרוויח חצי? אז אתה מרוויח חצי אבל אתה גם עובד רבע. ואז למשל, אני לא יודע מה אשתך עושה, אני סתם זורק דברים ממש לא קשורים לכלום, כן?

יש אנשים שאומרים "בואנה, תמיד ידעתי שיש את המקום הזה שגרים בבונגלוס ליד הכנרת, אני אנסה את זה לכמה חודשים".

"וואלה תמיד רצינו לנסות לעבור לגליל, אני אנסה את זה לכמה חודשים".

אנשים לא קולטים על כמה מעבר קטן מבחינה גיאוגרפית הוא משמעותי מבחינה כספית. בוא נגיד יש לי חברים שגרים במצפה רמון. עכשיו אני לא יודע, יכול להיות שהם מוזרים, אבל הם אמרו לי שזוג יכול לגור במצפה רמון באיזה 7-8 אלף לחודש וזהו. שוב, יכול להיות שהם מוזרים, באמת אין לי מושג. אני לא הייתי במצפה רמון. אבל אני כן יודע שכשמסתכלים על נתוני שכר, הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), רואים בין יישובים פערי ענק. עכשיו ברור שאם אתה עובר מר"ג לת"א אתה מתחיל להוציא הרבה יותר כל חודש, נכון? זו לא שאלה. וגם איכות החיים שלך משתנה. אז על אותו פרינציפ הייתי אומר, שאם אתה עובר לגור בעיר אחרת, מן הסתם זה מקטין את ההוצאות שלך בהרבה. 

עכשיו, אם אתה לא עובד, אולי אתה גם לא צריך לנהוג. לא יודע כמה מכוניות יש לכם, אבל יש אנשים שיש להם אוטו שהולך פשוט עכשיו לעמוד בחניה. אם אתה פשוט מעמיד את האוטו בחניה, אז אם זה אוטו חדש, אתה יכול למכור אותו לעבור לאוטו הרבה יותר קטן. ואם זה אוטו ישן, אתה פשוט מעמיד אותו. אתה יודע, אתה יכול להחליף את הביטוח ל-Pay as you go כזה. ולחסוך אפילו את הביטוח. דלק ברור שאתה לא משלם, אתה חוסך את הביטוח.  הפרינציפ זה איך אני משנה את החיים שלי. 

אז נתתי דוגמא של לעבור עיר. יש אנשים שאומרים בזמן כזה כי כבר התחלתי לדבר על זה עם אנשים, הרבה אנשים אמרו "וואלה, אני אחזור לאוניברסיטה". 

מיכאל: ללמוד? 

נתי: כן. "אם אני אאבד את העבודה שלי, אם אני אאבד את העסק שלי, אז במקום לעבוד קשה כדי לגרד רבע או חצי ממה שהייתי עושה קודם, אז אני אעבוד ממש קל, אני אביא רבע ממה שהייתי עושה קודם ואני אשלים את התואר השני שרציתי, אני אשלים את התואר הראשון שרציתי. היום אתה עושה תואר בלי להוציא שקל. יש לך כל מיני מקומות אונליין שאתה יכול ללמוד לתכנת למשל או ללמוד להיות מעצב גרפי או ללמוד אנימציה וזה עולה גרושים אם בכלל. 

מיכאל: וגם מגיע עם תעודה בסוף. 

נתי: אהה התחילו גם עם תעודות? מגניב, לא ידעתי את זה, זה יתרון. 

מיכאל: בתחומים שלנו תעודה זה לא דבר קריטי אבל כן. מה שאני אוהב במה שאתה אומר נתי וזה קצת מטא על השיחה שלנו, זה שאני באתי אליך בלחץ של מה יהיה עם המשבר? ואתה אומר, בוא נניח שיש משבר וזאת המציאות וככה זה נראה. מה אפשר לעשות בשביל להתמודד עם זה? אז יש משהו הרבה יותר מרגיע ולוקח את האחריות והשליטה על הסיטואציה ולא לבוא בסטרס, קורבני ומסכן ורק ליפול לתוך זה. 

נתי: נכון, חד משמעית. עכשיו תראה, אני כבר חודש בבאסה. אני לא חושב שזה אנושי שאם נגיד המשבר פגע בך קשה ואם בדיוק הקמת עסק והוא נמרח, ברור שתהיה בבאסה, אבל אפשר גם לקחת את הבאסה בפרופורציות אם אתה מבין למה אני מתכוון. אפשר להיות בבאסה בלי סטרס. אני קורא לזה באסת מילואים כזה. אתה יודע, אתה בצאלים 800 מעלות בצל, אתה מזיע, 100% מהתזונה שלך בשבוע האחרון היה קבנוס ופחיות של קולה. בסדר, אתה בבאסה אבל בסדר, עובר. 

עכשיו, אני אומר, טוב מי שיכול להיות מזה שמח, אני מקנא בו. אבל גם אתה בבאסה והצלחת להוציא מהתקופה הזאת רק באסה, בלי משבר, בלי לפרק את החסכונות שלך. אולי אפילו יצאת מזה עם איזשהו משהו שלא ידעת שתרצה, נגיד עשית הרפתקה, ניצלת את התקופה הזאת כדי לגור בצפון כמה חודשים או לגור בדרום כמה חודשים או ללמוד משהו שרצית ללמוד. יש מלא מה לעשות, מלא, מלא מה לעשות. רק צריך לפתוח עיניים. 

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, וזה מתאים רק לאנשים שאו שהם לא בבאסה או שהם יודעים לעבוד מתוך באסה. מי שיודע לעשות את זה, יכול לבדוק איזה הזדמנויות יש לו להשקיע את הזמן שלו כדי לייצר לעצמו. 

דוגמא, ראיתי שאתה העלית וידאו מאוד מעניין על ווב-פלואו. עכשיו, בוא נגיד שפתאום יש לך מלא זמן פנוי לידיים. אז אם עשית חשבון שכדי לשמור על מצב הרוח שלך אתה צריך לשחק 6 שעות כל יום בקאונטר סטרייק. סבבה, לגיטימי, אבל אם במקרה הגעת למסקנה שבפנאן שלך גם לעבוד 4 שעות כל יום בשביל עצמך, אז אתה יכול תוך שבוע, שבועיים, שלוש להכין לעצמך קורס דיגיטלי על ווב-פלואו. 

עכשיו, אני לא מאנשי הקורסים הדיגיטליים שמנסים לשכנע את כולם להיות 

affiliates, 

מיכאל: זהו זה חשוב שדייקת את זה. מישהו מדבר על כסף ואז מדבר על קורסים, ישר שם עליו דגל של נוכלות. 

נתי: שמע, נורא מצחיק אותי כי בכל נוכלות יש גרעין של אמת. אבל הקטע הוא שמי שבאמת יש לו את הגרעין של האמת, הוא לא ימכור את זה הלאה. אז נגיד אני זוכר שאת המיליון שקל הראשונים שהרווחתי בחיים שלי הרווחתי מלעבוד בערסל על הים כמו בפרסומות של הנוכלים. 

מיכאל: וואלה. 

נתי: אבל גם תמיד צחקנו בחבר'ה שאנחנו בחיים לא נמכור את זה בקורס, כי אם אתה יודע להרוויח מה אתה תמכור בקורס? אז אני מציע לך לעשות קורס דיגיטלי, גם אני לא בטוח שזו הצעה טובה, פשוט כי ראיתי שאתה כבר מעלה מדריכים, אתה מבין? אז כבר יש לך קהילה, כבר יש את הצורך. אני משער שהעלית מדריך כי יש צורך. כבר יש מוניטיזציה וכו'. אז דיברתי עליך ספציפית. 

עכשיו, אם זה בן אדם שיש לו עסק שאת הלקוחות לעסק הוא מקבל דרך האתר שלו, זה הזמן להשקיע באתר, נכון? ואם הוא מקבל דרך בלוג, אז זה הזמן להשקיע בבלוג. 

עכשיו, אם יש לך משהו שכבר אתה יודע שעד לפני המשבר עבד, סתם דוגמא, אתה כותב תוכן. לא לפרנסתך. אני אומר יש לך עסק, לא משנה למה, נגיד עיצוב, נגיד עסק ל-UX ואת הלידים אתה מקבל אליך בגלל שאתה עושה מלא תוכן. עד עכשיו מה התוכן שעשית? סתם אני ממציא, היה לך פודקאסט והיה לך בלוג. עכשיו, בגלל המשבר יש לך עוד זמן. אתה יודע שתוכן עובד. אז תלך תתראיין בעוד מאה פודקאסטים כי עכשיו יש לך זמן ואתה יודע שזה עובד. את הלידים אתה תקבל ואתה תסגור אותם בספטמבר, דצמבר, מתי שהמשק יצא מהזמן הקשה שלו. 

אתה יודע שהבלוג שלך עובד? יופי, תכתוב עוד יותר מבלוג, תכתוב ספר. מי שיכול להשקיע בתוך העסק שלו, זה מדהים. אבל זה רק אם בן אדם באמת מצליח לעבוד בפנאן. כי אם אתה עובד מתוך באסה, אל! כי המשבר גם יכול לקחת שנה. יותר טוב, תמצא לעצמך משהו שאתה תגיד אח"כ היה לי שנה ששיחקתי וורלד אוף וורקראפט היה לי כיף. 

הדבר האחרון שאני אגיד זה למשהו שיכול להניב הרבה כסף לאנשים שעובדים ומצליחים לעבוד בתוך המשבר ואני קורא לזה, "לשפר את מידת ההבנה שלכם בעסקים". ניקח דוגמא, נגיד אתה מיכאל, נגיד שיהיה לך זמן פנוי ואתה מאמין שאו שלא יהיה משבר או שאם יהיה משבר הוא יהיה קצר או שאם יהיה משבר והוא יהיה ארוך, בסוף המשבר אתה תמשיך להרוויח כמו לפני המשבר. 

אז אתה כבר עסק יחסית מרשים שכבר משלם מיסים. עכשיו לשלם מיסים זה לא כיף.

מיכאל: נכון.

נתי: הדבר הראשון שהייתי עושה אם הייתי אתה זה הולך ולומד על מיסים. אין דרך יותר פשוטה להגיד את זה, אבל במיסים הבורות עולה הרבה כסף כי מיסים זה מסובך. זה מסובך בכל העולם ובישראל זה פי 10 יותר מסובך. כמה שאתה יודע יותר, אתה משלם פחות. כמה שאתה מנצל יותר פטורים, אתה משלם פחות. אז אצלי יש וובינר שאני אתן לך אח"כ את הלינק שאפשר ללמוד על מיסים. זה בהחלט לא המקום היחיד שאפשר ללמוד. מי שיודע למצוא באינטרנט, יכול ללמוד מהאינטרנט. מי שצריך שממש יאכילו אותו בכפית אז ראיתי שיש קורסים דיגיטליים לזה. לא יודע אם הם טובים אבל ראיתי שיש. אני יודע שיש ספרים מאוד טובים לזה.

מיכאל: רואי חשבון מבינים בזה? 

נתי: בוא אני אשאל אותך שאלה כזאת, נגיד שכן כי ברור שחלק מהם כן וחלק לא, זה ברור, אחרת לא היה מה לדבר. 

מיכאל: התשובה שלך מעניינת כי תשובה אחרת יכלה להיות, "ברור שכן זה חלק מההכשרה שלהם". אז זה שאתה אומר שחלק כן, חלק לא...

נתי: כל רואה חשבון מבין הרבה יותר מהבן אדם הממוצע, זה ברור. עכשיו, בוא נגיד שנפלת על מזל ושרואה החשבון שלך הכי מבין בזה בעולם. אז איך הוא ילמד אותך? מה אתה תשלם לו שעות? רואה חשבון שמוכר את הזמן שלו הכי בזול שאני מכיר, אתה מדבר על רואה חשבון שממש, ממש מבין במיסים, מה אתה תשלם לו 300 שקל לשעה או 600 שקל לשעה כדי שיישב ויסביר לך? כבר עדיף שתקרא ספר. 

מיכאל: כן.

נתי: אז אני ממליץ לכולם, כל מי שמשלם מיסים, או לראות את הוובינר שלי או לקרא ספר על זה, לעשות משהו. לנצל את התקופה הזאת כדי ללמוד כי למשל, הרבה אנשים בצדק לדעתי, עוד לא הגישו את הדוחות של 2019. אם צפוי לכם לשלם מס, עכשיו כשאני אומר צפוי לשלם מס, גם אם שילמתם מקדמות ב-2019, it's not too late, יכול להיות שיש שם טעויות. 

בדיוק הגיע אליי לקוח, במקרה הוא גם מעצב, רצו ממנו במס הכנסה, אני לא זוכר אם זה היה 80 ומשהו או 100 ומשהו אלף שקל. תוספת מעל כל מה שהוא שילם. עשינו פרויקט מאוד גדול ביחד והורדנו את הדבר הזה ל-0. הוא שילם הרבה מיסים אבל לא את האקסטרה הזה. הורדנו לו בפלוס, מינוס 100 אלף שקל את מה שהוא היה חייב. וזה הכל היה על ידע. זה לא היה על איזה קסמים, על איזה וודו, אין שם שום פאקינג וודו. 

זה בדיוק כמו שאתה בתור מעצב גרפי שבונה אתרים, אתה תוכל להפיק עבודה יותר טובה ללקוח שהוא בעצמו מבין עיצוב. אז בסדר, הוא לא צריך להיות מומחה בעיצוב, בשביל זה הוא שוכר אותך. אבל תחשוב כמה תפוקה טובה יותר אתה תיתן ללקוח שמבין עיצוב מאשר ללקוח שמציק לך כל היום, מביא לך את האחיינית שלו שתגיד לך להוסיף נצנצים ברקע.

בורות עולה כסף. בן אדם שמשלם מיסים בישראל, שווה לו ללמוד על מיסים. 

מיכאל: גם לשכירים. 

נתי: שכירים הייתי אומר פחות כי בוא, מה כבר יש להם לעשות בנידון.

מיכאל: אוקי, פחות קריטי. 

נתי: אבל נגיד לשכירים שווה ללמוד על הפנסיה. גם לעצמאים שווה ללמוד על הפנסיה. למשל, הרבה עצמאים לא יודעים שכל המשמעות של המילה פנסיה, בישראל אני מדבר, זה הטבת מס. עכשיו, אם אתה מנצל את הטבת המס במקסימום, אתה יכול לחסוך כמה אלפי שקלים לחודש מאשר מי שלא מנצל אותה בכלל. זה המון כסף. 

אני אעשה איתך תרגיל קטן. נגיד שאתה מרוויח כמו לפני הקורונה, משלם מיסים, האם בא לך כל חודש לחסוך 3000 שקל? לחסוך הכוונה היא לעתיד, לשמור בחשבון בנק לעתיד. 

מיכאל: מי יגיד שלא? ברור שכן. 

נתי: הבנתי. אז נגיד חלק מהאנשים יגידו שאין להם את ה-3000 שקל כי הם צריכים לחיות. אתה מבין? זה מי שיגיד שלא. עכשיו, אם אתה יודע לנצל את המערכת לטובתך, המדינה מאפשרת לך לחסוך שאתה תשים מכיסך 1500 שקל והמדינה תוותר לך על מיסים בשווי של עוד 1500 שקל. חסכת 3000 ומכיסך הוצאת רק 1500. 

מיכאל: באמת? זה כמו שאצל שכירים. 

נתי: כמו אצל שכירים, נכון. אבל רוב השכירים גם לא יודעים את זה, הם פשוט עושים את זה בלי לדעת, אוקי? עכשיו, זו כמות מטורפת של כסף, מטורפת. תחשוב על זה, איזה הבדל יש בחיים שלך, בן כמה אתה היום? 

מיכאל: 35. 

נתי: איזה גיל מדהים. תחשוב איזה הבדל אם בגיל 60 חסכת כל חודש 1500 שקל שלא שילמת אותם למיסים. 

מיכאל: אשכרה. 

נתי: זה 18 אלף שקל לשנה כפול 25 שנה. 35 עד 60 זה 25 שנה, זה חצי מיליון שקל. בגיל 60 אתה יכול לקנות דירה לאיזה ילד סתם על זה, אתה יכול לשים לו את הדאון פיימנט של המשכנתא סתם על זה שלא שילמת מיסים. מטורף.

מיכאל: מן הסתם כדאי לעשות את אתגר הפנסיה.  

נתי: נכון, צודק. Call to action זה מה ששכחתי. אז כדי שתוכל לנצל את ה-1500 שקל האלה לחודש, כתבנו בקבוצה שלי, כתבנו את אתגר הפנסיה. האמת זה אפילו לא בקבוצה, זה בדף. רציתי שזה יהיה פומבי לחלוטין, שאף אחד לא יצטרך להשאיר לי מייל, שאני לא אציק לאף אחד. אפשר לעשות את זה באנונימיות מלאה, אני לא יודע מי אתם. אם אתם נדיבים תעשו לייק, אוקי? אני אתן לך לינק לשים בתחתית הפודקאסט. 

מיכאל: כן, בוודאי. 

נתי: אין עצמאי מאלה שמשלמים מיסים, אין עצמאי שלא יכול לחסוך 1000-2000 שקל לחודש במיסים מהדבר הזה. אין דבר כזה פשוט. זה דבר מטורף, זה דבר מדהים ואנשים פשוט לא יודעים את זה. זה פסיכי. לדעתי אגב, אם כל האנשים היו יודעים את זה, הממשלה הייתה מבטלת את זה כי התקציב לא יכול לספוג את זה שכולם לא ישלמו את המס הזה. אבל אם אתה חכם, מה אכפת לך לנצל את זה עד שיבטלו, אתה מבין? 

מיכאל: כן.

נתי: אז אני עושה רגע ריקאפ זריז על מה שאמרתי. 

מיכאל: אני אעשה ריקאפ זריז. 

נתי: יאללה, תן לי. 

מיכאל: אז לסיכום, אני מרגיש שלמדתי כמה דברים חשובים בשיחה שלנו. הדבר הראשון זה שיכול להיות שיהיה משבר ויכול להיות שלא יהיה משבר. הכי חשוב בהתמודדות עם משבר זה להתכונן אליו. מעבר למשפט הזה שהוא קצת סתום, עשינו ברייק דאון של א', איך יכול להיות שיהיה משבר דרך הסיפור של העסקים שיפלו ויפילו איתם את השרשרת של כל האקוסיסטם של כל מי שעובד איתם. ואז דיברנו על איך להתכונן. ברמה העסקית נראה לי כבר שמענו מהרבה מקומות ולא חידשת שום דבר בפודקאסט בפרק הזה חודשיים וחצי לתוך הקורונה שאם אין לך עכשיו עבודה אז זה זמן מצוין להשקיע בדברים. אני למשל למדתי קידום ממומן בתקופה הזאת. 

נתי: מלך. 

מיכאל: סתם לדעת איך זה ומעוד סיבות וגם קצת לדעת, ללמוד דברים חדשים. זו באמת הזדמנות מצוינת להוסיף עוד סקילס ועוד דברים ולייצר יותר תוכן למי שמייצר תוכן ולהשקיע עוד בפאנלים של שיווק ובאתר וכל הדברים האלה. הדבר המשמעותי שממש נגע בי ואני הולך איתו כטייק אווי הכי משמעותי מהשיחה שלנו זה הסיפור של לשחק את המשחק של מה יקרה אם גם על החיים. נגיד וזה המצב, נגיד אנחנו מרוויחים עכשיו משמעותית פחות כסף ממה שיש לנו וזה נגיד הסכום, איך אנחנו מייצרים מציאות שבה אנחנו חיים בסבבה. 

אז מה שמייצר בעצם זה במקום להגיב למציאות לכשהיא תקרה בסטרס ובלחץ ולא מתוכנן, אלא אפשר לתכנן את המצב הכי גרוע ואם זה יקרה אז אפשר להתכונן אליו מראש ממש.

נתי: מלך, סיכום מעולה.

מיכאל: זה מה שאני לוקח. אחרי השיחה הזאת, אני ואילנה הולכים לשבת וממש לתכנן את מה יקרה אם אני פתאום לא יכול לעבוד או שהיא פתאום יפטרו אותה חס וחלילה. אתה יודע, אולי נגור בהרים של ירושלים לאיזו תקופה, אולי ניסע באמת למצפה, אולי זה זמן מעולה. פתאום כשאתה הופך את זה למה האפשרויות שלי של דברים זולים יותר, זה פתאום נהיה מעניין. פתאום אתה אומר איך אני יכול להשתמש במשבר הזה ובכל האילוצים שהוא מייצר לחיים שלי בשביל לחוות חוויות שלא יכולתי קודם או בשביל לעשות דברים שהם גם ככה מסתדרים לי עם הערכים שלי, עם מה שאני רוצה לעשות עם החיים שלי בכללי. כי אם פתאום נחיה בקרוואן שנתיים אז זה פשוט לזרז דברים שאנחנו גם ככה מתכננים לעשות בעתיד.

נתי: בדיוק, למה שתעשה אותם כשאתה צריך לוותר על עסק שמרוויח 100 אלף שקל לחודש? תעשה אותם עכשיו אם העסק לא מרוויח. אם יקרה משבר. אני נשבע לך שאם לא היה לי ילדים ואם העסק שלי היה מתרסק, נשבע לך שהייתי מחפש את הטיסה הראשונה שיוצאת מפה לנפאל, נשבע לך. 

מיכאל: לגמרי. יותר מזה, עכשיו עם כל הקורונה הזאת, פתאום אנחנו רואים שאתה לא צריך להיות ממוקם איפשהו. אם עד עכשיו הייתי מאוד מקובע במחשבה שלי שאני חייב להיות בת"א כי כל הלקוחות שלי בת"א, אז פתאום אתה קולט שכל הלקוחות שלי וכל הדברים שלי וכל החברים שלי וכל המפגשים הבין אישיים שלי קורים בזום בכלל, אז מה זה משנה אם אני במצפה או בנפאל. 

נתי: אני לא יודע איך זה ימשיך אבל אם זה ככה, תהיה תנועה אדירה של אנשים שטסים להודו אחרי זה. זה יהיה מטורף. 

מיכאל: נתי, תודה רבה שבאת. 

נתי: תודה רבה מיכאל. 

מיכאל: היה מרתק ומרגש ואתה צריך ממש ללכת לאסוף את הילדים, ביי ביי. 

ותודה לכם שהאזנתם לנו עד עכשיו לכל השיחה ומקווה שזה נתן לכם קצת פרספקטיבה פחות דרמתית, פחות היסטרית לגבי מה שאולי עומד לקרות, אולי לא, וזהו, תודה רבה.